פסק-דין בתיק ת"ק 50385-01-12

בפניי תביעה כנגד עיריית קריית מלאכי לשלם לתובע סכום של קרוב ל- 12,000 ש"ח בגין נזקים שלטעמו נגרמו לו בשל רשלנותה של הנתבעת.

מכתב התביעה עולה, כי ביום 15.12.10, נהג ברכבו לתומו, וכתוצאה מכך שהעירייה הציבה במקום מיכל אשפה גדול באמצע הכביש, פגע בשולי הפח, הצמיג התפוצץ, רכבו "נזרק" לעבר הפח שהוצב במקום ללא סימן אזהרה, ונגרם לו נזק לרכב. התביעה נתמכה בצילומים, ובחוות דעת שמאי, על כך שהנזק שנגרם לרכבו עומד ע"ס 8,827.10 ש"ח כולל מע"מ.

לאחר שמיעת עדותו בבית המשפט, ומגרסת הנתבעת עולה, כי לא טרח לציין בכתב התביעה את העובדות לאשורן על פיהן עולה התמונה כמפורט:

הוא נהג כנדרש בימין הדרך, אך הולך רגל מבוגר חצה הכביש משמאל לימין, וכדי למנוע פגיעה בהולך הרגל , הוא סטה לימין, והואיל ובאותה נקודה, עמד הפח הטמון, פגע בשולי הפח ונגרם נזק לרכב.

לשאלת ביהמ"ש, מדוע בעקבות תאונת דרכים זו לא הפעיל את הפוליסה מול חברת הביטוח שלו השיב כי מסרב לשאת בהשתתפות העצמית וכי אלמלא הציבה העירייה את הפח באדמה, לא היה נגרם נזק לרכב.

ניכר, כי הוא כועס מאוד על עיריית קריית מלאכי מסיבות שונות והוא אף תיעד בצילומים, כבר מיום 30.8.09, מפגעים שסבר שנמצאים בכביש, עליהם הוא מתריע. כמו כן, המשיך לתעד השתלשלות הפרשה בהתייחס לפח הפגוע , בצילומים שצולמו לאחר האירוע:

 ביום 29.12.10, ביום 30.12.10, וביום 5.1.11.

הוא צירף לתביעתו אישור בדבר הגשת תלונה למשטרה ביום 29.12.10 ובתלונה הוא מתייחס לאירוע מיום 15.12.10 שעה: 11:00, כפי שציין בכתב התביעה.

 ואכן ביום הגשת התלונה, כאמור, ב-29.12.10, צילם המצב וכן למחרת היום וביום 5.1.11. הנתבעת לא חולקת על הסיטואציה המתועדת בצילומים.

 למעשה הטענה היא משפטית בלבד: האם יש קשר סיבתי משפטי בין הנזק שנגרם לרכב של התובע, להצבת הפח.

טוענת הנתבעת, כי מקובל להציב פחים מוטמנים בצידי הדרך וכי הפח מוצב על פי אישור של מהנדס העיר, וכי בפועל הפח הוצב בסמוך לשפת הכביש, המסומנת בכחול לבן, דהיינו מקום המיועד ממילא לחניית כלי רכב. עובדה זו מתועדת גם בצילומים שהמציא התובע.

בנסיבות אלה, מצאתי כי ניתן להתייחס לתאונה באותה מידה כסטייה כדי למנוע פגיעה בהולך רגל ובעקבות זאת פגיעה ברכב חונה, ולא בהכרח בפח, שהרי מדובר במקום המיועד והמוסדר לחניית כלי רכב.

מוסיף נציג הנתבעת וטוען, שאלמלא אותו פח יתכן והיה פוגע ברכב ובו אדם או חלילה באדם היוצא מרכב או בהולך רגל אחר.

כאמור, עיקר טענת התובע כנגד התנהלות עיריית קריית מלאכי שכפי הנראה התנהגותה אינה לרוחו, אך לא די בכך כדי לגבש עילת תביעה נגדה בגין רשלנות.

כפי שציינתי , מדובר בתאונת דרכים. לצורך זאת, יש לו פוליסת ביטוח מקיף וצד ג', והוא לא חולק על קיומה של פוליסה. הוא, בהתעקשותו, החליט שהאחראית לנזק זו העירייה שהציבה את הפח ולא בהולך הרגל שחצה הכביש שלא כדין, ובכך גרם לסטייה.

בנסיבות אלה, לא מצאתי שגיבש עילת תביעה כנגד הנתבעת, שכן לא היא האחראית במישרין לא לסטייה ולעובדה שפגע דווקא בפח..

לא רק זאת, אלא ברור כי התובע היה מודע לקיומם של פחים מוטמנים, כולל הפח הספציפי. לא ניתן לכן לטעון שהופתע. אך בכל מקרה הסטייה שלו לא הייתה מכוונת, אלא  נבעה מחציית הולך רגל שלא בבטחה את הכביש , ומניסיון להימנע מפגיעה באותו הולך רגל.

לסיכום:הסטייה לא קשורה להצבת הפח במקום ולכן היה עליו להפעיל את פוליסת הביטוח, על מנת שזו תפצה אותו בגין נזקיו, וחבל שלא עשה כן ובמקום זאת מצא לנכון להוציא את כל כעסו על העירייה שהציבה במקום את הפח.

לאור כל האמור, התביעה נדחית.